<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת חוקת</h1>
<h2>דף ח.</h2>
זאת חקת התורה. דורשי רשימות. למה נסמכה פרשת פרה לפרשת תרומות ומעשרות, אלא להזהיר שלא ליתן תו"מ אלא לכהן חבר ולא לכהן עם הארץ. ולעיל יליף ליה מדכתיב (י"ח כ"ח) ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן מה אהרן חבר כך אינה ניתנת אלא לכהן חבר. וכה"א (דה"ב ל"א ד') לתת מנת למחזיקי דת אש יש להם מנת ולא לע"ה. וכן פסק צדקה לתלמידי חכמים ולא לעמי הארץ. שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו (קהלת י"א א'), אתמה מי זורק פיתו על המים היאך תמצאנו, אלא לחמך על בגימ' צדקה, וכן שלח לחמך על פני המים בגימ' כמו לתלמידי חכמים. א"ר ביבי אם בקשת לפזר מעותיך לצדקה, תנם לעמילי תורה שנמשלה למים, ואז על המים הם שלוחים. זש"ה (ישעי' ל"ב כ') אשריכם זורעי על כל מים, הם הזורעים ומפזרים לעמילי תורה ונותנין להם צדקה, והן זוכין לכילה כיוסף וכיששכר שנ' משלחי רגל השור והחמור. ולכך כתיב זאת חקת התורה על פרה אדומה, ללמד שהתורה והצדקה ללומדי תורה מכפרת כפרה אדומה. ועל ידי אותה צדקה לתלמידי חכמים זוכים לבנים תלמידי חכמים כדאי' [שבת כ"ג ע"ב] דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן וכו'.
<h2>דף טז:</h2>
ויבא משה ואהרן וגו' [במדבר כ']. נתנו מקום לשעה, כי כל הדוחק השעה שעה דוחקתו. ויפלו על פניהם. לבקש רחמים על ישראל שלא יתחייבו בדבריהם לפי שאין אדם נתפס על צערו ואין צער כמו צמא.
<h2>דף עח:</h2>
המושלים [במדבר כ"א]. שמושלים ביצרם שנ' ומושל ברוחו מלוכד עיר.
<h2>דף קטז.</h2>
פירוש מיתת אהרן. קח את אהרן ואת אלעזר בנו [במדבר כ']. קחם בדברים, אשריו מי שמת ובניו ממלאין את מקומו, ורואה שמלבישין גדולתו לבניו אחריו. ובגמרא כן, דוד שהניח בן כמותו נאמר בו שכיבה, יואב שלא הניח בן כמותו נאמר בו מיתה. ולכך אמר הקב"ה למשה הרי אתה מנחמו שמוריש כתרו לבניו מה שאין אתה מוריש לבניך.
